היופי שבפשטות....

בבוקר שישי לפני שבועיים ,אחרי ארוחת בוקר לכבוד יום ההולדת של גלי, קפצתי עם רביד לבדוק את החנות שבמושב בורגתא.

בין שלל מוצרי מעצבים ופריטים וינטאג'יים מצאנו ערימה ענקית של דוייליז במחיר מציאה (5 ש"ח ליחידה על רובן).

מיד זממנו שתינו עליהן להכנת קערות קרושה מוקשחות.

בינתיים עברו שבועיים והמשימה נדחתה, בעיקר כי ממש אין לי זמן להתעסקות בהכנת הדבק, מה גם שהבנתי שהדבק, שמעורבב עם סוכר עלול למשוך נמלים וחרקים.

אתמול, גיחה קצרה לנתנאלה הניבה את הפתרון האולטימטיבי עבורי....ספריי להקשחת בדים, תחרות וכו'.

היות שאני חסרת סבלנות, הבוקר כבר ניסיתי את כוחי...הניסיון הראשון היה על קופסא של גרין גייט (עטופה בניילון) ועליה מפית די גדולה יחסית.

פעלתי לפי הוראות היצרן, השפרצתי על המפית, השארתי בשמש המושלמת ואחרי שעה וחצי בערך היתה לי קערה מוכנה-עם שוליים גליים (שדווקא אהבתי מאד)

עם הקערה בא התיאבון והמשכתי ...הפעם לקחתי שתי מפיות נוספות: האחת צפופה יותר וכבדה והשניה יותר קלילה ואת שתיהן תכננתי ל"הלביש" על קערת קרמיקה שיש לי ולשם כך ניעזרתי בכובע אמבטיה כדי להגן על הכלי

חשוב לציין שכדאי לרסס באויר הפתוח (למרות שהחומר לא רעיל)

גיליתי שמאד תלוי עובי החוט של המפית והדוגמא-על המפית הזו השפרצתי פעם אחת ולאחר כשעה סבב נוסף ולאחר שעה הקערה עומדת קשיחה.

התהליך של הקערה השלישית כבר היה מהיר יותר....היא אמנם כבדה יותר ובאמת ריססתי פעמיים אבל מיד אחרי הסבב השני ייבשתי אותה עם מייבש שיער (לפי הוראות היצרן) וזה אכן מקצר את התהליך.

אין לי מושג אם הספריי הזה הוא כמו ספרי עמילן (מעולם לא ניסיתי) אבל מה שאהבתי בו הוא שאחרי שהמפית הראשונה הוקשחה, יכולתי להשרות את המפית במים חמים ולעצבה מחדש ואז שכבת ספרי נוספת אחת כדי לחזק אותה וכך היא נראחת עכשיו

אני כבר הזמנתי לי ספריי נוסף (ליתר בטחון) -אמנם אני לא מגדת עתידות אבל את עצמי מכירה טוב ויש לי חולשה לפשטות הזו וליופי הזה...

שיהיה שבוע נפלא

יעל