לא טוב היות הלבד לבדו......איילת מטיילת

בתור ילדה הייתי תולעת ספרים...בערב לפני השינה הייתי מתכרבלת במיטה עם ספר קריאה, לפעמים מתחת לשמיכה עם פנס...כי לא הייתי יכולה להניח אותו, גם אם עברה שעת השינה שלי (-:
שבתות בבוקר היו השעות שבהן אבי היה מספר לנו סיפורים, בד"כ סיפורים שהיה ממציא מהראש, והאהובים עליי היו הסיפורים על השועל בר מזל, השובב (ותמיד היה מוסר השכל חבוי שם איפשהו)  -

את הספריה הייתי פוקדת פעם בשבוע ומכיוון שהספריה העירונית היתה במרחק 5 דקות מהבית שלי בתור ילדה הייתי אוהבת את שעות הסיפור שאימי היתה לוקחת אותי לשמוע...ספרנית אחת במיוחד היתה תמיד מנסה להמחיש לנו את הספרים עם כל מיני עזרים, מה שהפך את שעת הסיפור לאפילו יותר כיפית.

כשעינת מ"קישקושיאדא" הציעה לי להצטרף אל פרוייקט ספרי הילדים תקף אותי פרץ נוסטלגיה (ואולי יום ההולדת הממשמש עשה את שלו) ועלו לי מיד בראש ספרי הילדות שלי: ספריו של ז'ול וורן (היה יכול להיות תירוץ טוב לצאת למסע ארוך ארוך עכשיו בעקבות הפרוייקט, לא?), ספריו של אריך קסטנר כמו אורה הכפולה, אמיל והבלשים ו"אבא ארך רגליים" של ג'יין וובסטר.

אבל דווקא נטיתי יותר אל ספרי הילדות של אחיינים שלי כמו דירה להשכיר (שאחיין שלי היה מדקלם ומספר לאחים שלו) או הבית של יעל (שאבא שלי ממש בנה להם מקרטון ענק ובכל שישי בערב לאחר הארוחה היה מוקם עם כל החידושים בתוכו), איה פלוטו ומעשה בחמישה בלונים שאחייניות שלי ממש אהבו....

אחרי תקלה ופיקשוש עם הפרוייקט הראשון וממש לפני שהרמתי ידיים, במפגש עם זוג חברים, ביתם הקטנה לא הפסיקה לדבר על איילת שמטיילת ובגאווה הראתה לי את הספר...חברתי סיפרה שהיא כ"כ אוהבת את הספר ונהנית להיות שותפה  למהלך הסיפור בקריאת שמות החיות שמיד ידעתי שזה יהיה הפרוייקט...במיוחד לאור יום ההולדת של הקטנטונת שממש היה במרחק שבוע - מה שנקרא שתי ציפורים בפרוייקט אחד (-:
מיד שלפתי מצלמה וצילמתי את דפי הספר והכריכה והמוח התחיל לעבוד שעות נוספות.....

הספר שכתוב בצורה זורמת וכ"כ נגישה לילדים (כתבה וציירה רינת הופר) מספר על הילדה אילת שמטיילת בחיק הטבע וחיות השדה מבקשות להצטרף אליה למסעה...בכל פעם מצטרפת עוד חיה והילדים יכולים לנחש את החיות שמתחבאות ובסופו היא מגיעה הביתה עם המון חברים חדשים, אל אימה שמחכה.

היו לי כמה רעיונות להפעלה....פאזל, משחק זכרון, רקמה של הדמויות...אבל כל אלו לא "עשו" לי את זה...מכיוון שתמר הקטנה (וגם אמא שלה) מאד אוהבות משחקים עם אינטראקציה בין המשחקים חשבתי על ספר קריאה לתמר שבו בזמן שאמא קוראת בספר. תמר תוכל להיות שותפה מלאה בספר משלה....ומכיוון שלי יש בארון הררי לבד, בכל צבע שרק אפשר לדמיין ולרצות....הפור נפל!!!

הכנתי סקיצות כדי שאדע פחות או יותר מול מה אני עומדת....גזרתי בצורה חופשית לבד פחות או יותר לפי הספר
את הדמות של איילת חתכתי מקרטון דק ו"הלבשתי" בלבד והכריכה עצמה ממוגנטת כך שאילת לפני שיוצאת לטיול מופיעה על הכריכה.

והנחתי על פיסות הלבד שנחתכו כ"דפי הספר"

את הדמות של איילת חתכתי מקרטון דק ו"הלבשתי" בלבד

ומאחור הודבקו מגנטים קטנים בדיוק באזורים שהחיות נצמדות לאילת בזמן הטיול

ופה הטעות העיקרית שלי (שאני מאשימה את שעת הלילה המאוחרת שבה הכל נעשה)...שתתוקן כבר בספר הבא (כי ככה זה כשמביאים מתנה רק לילדה מתוקה אחת)...את דפי הלבד של הספר הייתי צריכה לתפור לפני..אבל אני חיברתי את כל האלמנטים ורק אז תפרתי - מה שגרם לעובי מאסיבי בחלק התחתון -מזל שיש רגל הולכת שמקילה על העניינים כשצריך...בין הכריכה החיצונית לכפולה הראשונה הנחתי כמה מגנטים וכך אילת מופיעה גם בכריכה ובכל מקום בו מסתתרת חיה השארתי מעין "כיס" - כך אפשא לחזור ולהכניס את החיות לסבב הבא של הקריאה

כל האותיות על הכריכה ובתוך הספר מבית "תוצרת הארץ"

אז אחרי הקדמה ארוכה שכזו...מוכנים לצאת לטייל?.

את החיפושית היא נושאת בכיס השמלה

ומי שם מציץ?

את הצפור מעץ הברוש על הראש 

את החלזון המנוזל על הסנדל

 

את הכלבלב השובב על הגב

 את הצב העייף של הכתף

כך נראה הדף כשהגירף כבר לא מסתתרת מאחורי השיח והענן (-: 

את הג'ירף על האף 

 ובבית מחכה...אמא האוהבת 

(אבל איך לא מודאגת? זה מה שמעניין אותי? (-:)

לכריכה החיצונית השתמשתי במדבקות המתגהצ(א)ות של "תוצרת הארץ" ומכיוון שאת מדבקות השם שלי מהן הזמנתי בלבן...השתמשתי בנגטיב ובתוספת דיו ורסה מרק כמעין שבלונה.

המתנה התקבלה על ידי תמר באהבה ומאז כבר הספיקה לספר לי  "שהכי כיף לקרוא לבד בספר שלה, יחד עם אמא" (-:

תודה לעינת על רעיון המקסים למסיבה כיפית שכזו ועל האירוח - אני אשמח לשמוע תגובות (כמו תמיד)

מקווה שהחזרה לביה"ס ולגנים היטיבה עם כולכן (-:
אני בינתיים מתכוננת  להחלפת הקידומת בעוד יומיים...ואיתה גם איזו הפתעה קטנה....אז נתראה בקרוב