לא סתם קראתי לפוסט "פרוייקט מקרון". כך קוראת קרין גורן לפרק העוסק במקרונים בספר השני בסדרת "סודות מתוקים" ובעיניי זה בהחלט ממצה את העניין.
אני מאד אוהבת מקרונים ולאורך השנים תמיד נתפסו בעיניי כמעדן משובח...
בפריז מורני ואני לא הפסקנו לאכול מקרונים....בכל סניף של LADUREE עצרנו, נהנינו ממראה העיניים ולא פסחנו על קניה...יש שפע כ"כ גדול של טעמים שפשוט העיניים רוצות הכל...שלא לדבר על החיך (-:
הם כ"כ יפים ומושלמים שאפילו בחדר המלון (ממש לפני נגיסה באחד מהם) הייתי חייבת לצלם אותם-צבעוניים ומהממים
כמו המון דברים, גם מקרונים שלא הכנתי עדיין "על אמת" הכנתי מקרמיקה וכשחזרתי לא עמדתי בפיתוי של צילום המקור וההעתק הקרמי
ואיזה כיף שיש לי מקרון פטל סרוג ומתוק מהילה הכשרונית כ"כ
לפני חודשיים בערך חגגנו לסמדר חינה ואורית (שהבלוג שלה עמוס באפיה משובחת) הכינה מקרונים (אחרי קורס קונדיטוריה של אורן בקר, אם אני לא טועה)- קצת חיזוקים ממנה שהשד לא נורא כ"כ והחלטתי לנסות ולסמן וי על המקרונים...
בכל דפדוף בספרי האפיה שקניתי לאורך השנים , בכל תכנית אפיה מתייחסים אליהם כאל משהו נשגב, מתוקתק וביראת כבוד...וההשלכה (לפחות אצלי) היא שקשה להכינם בבית....עד שהגיעה קרין גורן שבאופן מאד עממי הובילה אותי צעד צעד, בלי חשש אל היעד. היא מפרטת את כל הכללים, את כל מה שיכול להשתבש ואיך להימנע מטעויות ובזה טמון סוד הקסם שלה בעיניי.
נסיון ראשון לפני חודשיים הוכתר בהצלחה-אמנם הם לא יצאו תפוחים כ"כ אבל המרקם, ה"רגליים" הכל היה בר השגה וטעים ואני הבנתי שהכל עניין של תפיסה ותיאום ציפיות
אלו היו הוניל ממולאות בריבת תותים תוצרת בית
ומה קורה כשלא עוקבים אחרי ההוראות ומערבבים יותר מדי? הם יוצאים הרבה פחות יפים ושטוחים....אבל הנחמה היא שעדיין טעימים בטירוף (-:
אז המסקנות שלי? להעז ולנסות...במקרה הכי גרוע ייצאו עוגיות סטייל נשיקות מרנג, לשקול הכל בדיוק לפי ההוראות ולפעול אחד לאחד ובעיקר ליהנות מהתהליך...כי האושר שבצליחת פרוייקט שכזה הוא עצום (לפחות עבורי)
היות ותכננתי לערב שישי מקרונים לקינוח, ופיספסתי בחמישי בערב סדנת מקרונים עם חברות אצל אורית -בשישי בצהריים נכנסתי למטבח כשמקרונים צבעוניים עומדים לנגד עיניי.
את משטח הסיליקון הזה הבאתי איתי מפריז והוא מושלם לפרפקציוניסטים - כל העיגולים יוצאים בדיוק אותו דבר...
אגב, סימנתי על דף פרגמנט את העיגולים כך שכשסבב ראשון בתנור והסבב הבא צריך לנוח שחצי שעה (כדי לקבל את הקרום החלק והכ"כ מיוחד) יהיה לי גיבוי (-:
זה השלב שה"רגליים" מתחילות לצוץ וחיוך שאומר "הצלחתי" מתפשט על הפנים
קרם נוגט בין העוגיות הצהובות והירוקות..
והוורודות מולאו בריבת פטל טעימה.
הבעיה היחידה עם העוגיות האלו שצריך להתאפק...ואני לא טובה בזה....להגיד של "טעמתי" מיד אחרי שהצטננו מהיציאה מהתנור? זו לא תהיה האמת...כאלו שנראו לי שבירות מעט או סתם "קרצו" לי...מיד נחטפו (-:
כך נראה הסיבוב הראשון אצל הוריי בשישי בערב (השאר נשמרו לאורחים בשבת)..
ואחיינית שלי רצתה גם לצלם....
ובשבת בבוקר יכולתי אני להתענג על מגדל שכזה
מצרפת את המתכון למקרונים שוקולד מהאתר של קרין גורן-הוא טיפה שונה מהמתכון הבסיסי אבל מוצלח אף הוא ובאמת ממליצה על הספר שלה...
שיהיה שבוע מתוק ונעים
יעל
i