It's The Muppet Show

כשהייתי ילדה היו כמה תוכניות שאהבתי לצפות ושהפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו: תוכניות הטלויזיה החינוכית (עם תמימות ופשטות שאפשר רק להתגעגע אליה) ותוכניות מיובאות כמו החבובות שתפסו מקום של כבוד בלו"ז שלנו והצפיה עם אחיי הפכה לחלק כיפי שחיכיתי לו בכל שבוע

אפשר היה בקלות להתאהב בכל אחת מהדמויות, אפילו הגסות והמוקצנות ביותר, בגלל ההאנשה המקסימה שהפיח ג'ים הנסון בכל אחת ואחת מהן

היה לי אוסף של קלפי החבובות, אוסף בובות קטנות שקנינו בטיול קארוונים באירופה בגיל 6 שעד היום אני מצירה על כך שויתרתי עליו באיזשהו שלב בבגרותי....

מרגע שידעתי שעומד לצאת סרט חדש של החבובות (היום!!!!!!) עם אוסף מכובד של שחקנים שאני ממש אוהבת דיגדג לי מאד להכין משהו "חבובותי" ומה אם לא קאפקייקס??

כאן נכנס ה-PINTEREST-אתר שמאגד בתוכו לוחות השראה של אנשים מכל העולם. כל תמונה שעולה ברשת יכולה להיות מתוייגת על לוח השראה, הכל נושא, ואפשר לשאוב השראה אינסופית מכך.

אז פתחתי לי לוח השראה לקאפקייקס וברגע שראיתי קאפקייקס אפויים של החבובות התחלתי במלאכה

קרמיט, הצפרדע השרמנטי, היחיד שיכול להעלות חיוך ואמפתיה..

ואיפה שנמצא קרמיט תמצאו בטוח גם את מיס פיגי, החזירה הכי דיווה בעיר

הדמות שהיתה הכי אהובה על רון, אחי, היתה ביקר, העוזר של ד"ר באנסן שהיה צריך להשתתף בניסויים המטורפים שלו בכל שבוע. לא יודעת מה היה בו שמיד הפך אותו לפייבוריט אבל זכור לי שכשאחי טס לטיול טרום צבא לארה"ב הפכנו את ביקר לשם קוד -בכל פעם שאחי רצה להודיע לנו שהכל בסדר אצלו הוא היה מתקשר גוביינא, מוסר את השם ביקר ואנחנו היינו יודעים שהוא מבלה והכל בסדר (-:

הטבח השוודי תמיד הצחיק אותי עם ה"שוודית" הלא מובנת, תנועות הידיים המרושלות שלו וההסתבכות שלו עם כלי המטבח

ויש כמובן את פוזי הדב המתוק שתמיד הושתק וההופעות שלו הופרעו ע"י צמד הזקנים הנרגנים-אבל הוא מעולם לא ויתר ותמיד ניסה להצחיק

וראלף הפסנתרן

והכי הכי אהוב עליי, בינתיים, "חיה"-המתופף הכי עצבני ומופרע

והנה כל החבורה הראשונה

ככה נראה השולחן שלי כרגע עם עוד דמויות נוספות כמו וולדורף וסטאטלר, גונזו, סאם הנשר, סקוטר ועוד חברים שהוזמנו כבר מראש (-:

אני חייבת לציין שהתגובות, בכל פעם שאני יוצרת משהו, שנובע מתוך רצון, חשק וצורך פנימי מחממות את הלב.

אין ספק שהפירגון של הסובבים אותי, גם אלו שלא מכירים אותי אישית, דרך הבלוג והפייסבוק, מרים לגבהים חדשים ומגביר את הרצון לחדש, להתפתח וליצור.

כשהתחלתי את ליין הקאפקייקס למכירה הראשונה של נתנאלה יעידו אלו שהיו בקירבתי על המבט ההמום שלי מהאהבה המחבקת שזכיתי לה ובכל פעם מחדש זה מדהים אותי שהתוצרים שיוצאים מהתנור מתקבלים באהבה.

לאחר פוסט המקרונים קיבלתי המון פניות והזמנות ואני שמחה לבשר שרובם יצאו לדרכם (-:

אבל ההפתעה הגדולה ביותר מבחינתי היתה הפניות והפירגון ל"חבובות", עוד בשלב ההתהוות שלהן...כיף לדעת שמה שמרגש ומקסים אותי וגורם לי ליצור זוכה לאותה אהבה מצידכם (-:

אני מוצאת לנכון לציין כאן, לאור שאלות שנשאלתי אם הקאפקייקס והמקרונים הם יציקות?

הם לא. כל אחד ואחד מהם מיוצרים על ידי, בעבודת יד ולכן גם כל אחד הוא פריט יחיד ומיוחד.

מה שאני בעיקר אוהבת זה לנסות דברים חדשים ולכן כשקיבלתי פניה דרך הפייסבוק ע"י אמא של ילדונת מתוקה שמאד אוהבת את "הלו קיטי" ואחרי שבועיים אכן קיבלה קאפקייק מיוחד בשבילה

וקוראת אחרת ביקשה קאפקייק לבעלה שיצא לפנסיה ומצייר להנאתו

גם האנגרי בירדס קיבלו קאפקייקס משלהם-והכל בזכות עידו האחיין המתוק שלי שכ"כ רצה בובת אנגרי בירד-אז אמנם סיימתי לתפור לו אחת כזו אבל לא מזיק גם אחת מקרמיקה (בכ"ז חיכה בסבלנות הילד (-:

מחברת הרעיונות שלי כרגע מלאה בשלל רעיונות שמחכים ליישום ואם גם אתם מעוניינים בפריט מסויים שלי או רוצים לאתגר אותי-אני אשמח לשמוע...אתם מוזמנים לפנות אליי במייל: yael.yaniv4@gmail.com

שוב תודה על כל הפירגון והתגובות החמות, אני מעריכה זאת לאין ערוך

שיהיה סופ"ש נעים ונפלא

יעל

the Muppets are back and i couldn't be happier...this was one of my favorite shows growing up and i just couldn't resist trying making these adorable characters on my ceramic cupcakes

here's all the gang together

Ralph the pianist

the ultimate diva, Miss Piggy

The swedish cook

and of course, Bikker

Animal

and the lovely couple

can't wait to see the movie and be reminded of good times as a child...

thanks for stopping by and have a great weekend

Yael

the colors of the rainbow.....D.T project

*** for an english version-please scroll down, thanks

חודש חדש הגיע ואיתו גם פרוייקט חדש של צוות העיצוב של נתנאלה.קום והפעם-צבעי הקשת.

כשהתבקשנו כל אחת לבחור צבע שאיתו נרצה לעבוד על הדף, באופן אינסטנקטיבי, שדי הפתיע אותי אני חייבת לציין, בחרתי בצהוב: בארון שלי אין בגדים בצהוב, אין לי שום אקססורי בצבע (אם לא מחשיבים כמובן זהב (-:) וחוץ מהחיבור ל"מכבי נתניה" עליהם גדלתי בזכות אחי, לא ממש התחברתי אף פעם לצהוב.

דגם "פטיט" מיניאטורי לעופרה, בהחלפת צבע ב"פרידה ונומה"היה באמת התעסקות עיקרית בצהוב, בגלל האהבה של עופרה לצבע

אבל.....מסתבר שהצבע חדר אליי בתת מודע וחילחל כי בהסתכלות לאחור על הדפים האחרונים שעשיתי בחודשים האחרונים גיליתי עד כמה הצהוב שולט....

כשדיברתי על כך עם חברה טובה היא לא היתה מופתעת: אני מטבעי טיפוס של קיץ וחום, כך שהצבע הצהוב החם די "מדבר" אליי וכשהיא הפנתה את תשומת ליבי למאפיינים שלו לפי תורת הפאנג שווי יכולתי לראות הגיון מסויים: הוא קשור לפרקטיקה, לאמפטיה ואהדה, עליז-צבע המרכז (שבאופי שלי באמת מתאים לי)

אחרי הקדמה שכזו אפשר להבין שהפעם אני אכין דף שמוקדש....לי (-:

מאז שאני זוכרת את עצמי אני לא ממש אוהבת להצטלם-מרגע שמופנית אליי עדשה אני מאד מודעת לעצמי וזה מאד מקשה על בחירת תמונות.

נקודת המפנה העיקרית היתה בסופ"ש עם חברות במרץ השנה.

דנה המקסימה ניאותה לצלם אותי ואני מצאתי את עצמי מול צלמת מקצועית שיודעת את העבודה שלה, במיוחד עם בחורה קשה כמוני....המשפטים שרצו באוויר היו בעיקר בסגנון של: "תשתחררי", " אל תחשבי על הצילום עצמו"....

אני לא יודעת כמה תמונות יצאו טובות או לא...אבל כמו שדנה ניסתה לגרום לנו להבין בסדנת הצילום, שצריך לדעת לבחור את "התמונה", זו שקורה בה משהו (או בשם "הרגע המכריע") התמונה הזו שהיא בחרה לשלוח לי היא הנקודה שבה השתחררתי...בזמן שאני עומדת לי שם מנסה בכל כוחי להשתחרר ולהיות טבעית, עברה נתנאלה ובנונשלנטיות שלה הידועה זרקה משפט "תראו תראו אותה, חושבת שהיא דוגמנית כאן על המסלול".....אפשר לראות שזה עשה את העבודה....בשניה אחת נפלו המחסומים והצחוק שלי שם נתפס בעדשה של דנה ואני ממש ממש אוהבת את התמונה הזו!!!!!!!

מעבר לתמונה ההיא הרווחתי שיעור מעלף בעמידה מול מצלמה, כמו גם ההבנה של מה צריך לעשות כדי לצלם אנשים ואפשר להגיד שאפילו יש לי כבר די הרבה תמונות שאני ממש אוהבת מאז (-:

בחרתי לי אלמנטים שהרגשתי איתם נכון בתוך הקונטקסט: תחרה, משפטים הקשורים לאושר, המצלמה (שהפכה לחלק בלתי נפרד משגרת היום יום שלי), ורדים, יחד עם רקע של שעם.

בדיוק כמו בדף שעיצבתי מזמן למיכל, בו השתמשתי בהחתמות של דוייליז בשילוב אמבוסינג ודיו דיסטרס, גם פה שילבתי את התחרות באותה טכניקה.

על דף לבן החתמתי בעזרת דיו ורסה מרק תחרות שונות על הדף, פיזרתי אבקת אמבוסינג שקופה וחיממתי בעזרת אקדח חום

צבעתי את הדוייליז בעזרת האפליקטור בדיו דיסטרס צהוב

שמתי לב בזמן האחרון שאני מאד אוהבת לעצב על דפים לבנים/קראפט וכדי שהדף בכל זאת "יקפוץ" מבחינת צבע אני אוהבת להוסיף מאטינג מתחתיו.

אם יש דפים ישנים שאין לי בעיה ל"בזבז" אז אני מדביקה על כל הדף (30X30) את הדף המעוצב, הקטן יותר.

הפעם, רציתי להשתמש בדף המשובץ הצהוב, שבצידו השני ציורי הילדים ופייר....חבל היה לי לבזבז את היופי שלו לריק.

סימנתי את גודל הדף הלבן, בתוספת חצי סנטימטר מכל צד, וחתכתי חלון עליו מתיישב הדף הלבן באופן מדוייק

כך זה נראה מאחור

חושבים שבזאת זה נגמר? מרגע שהשולחן היה עמוס בגווני צהוב לא יכולתי לעצור....אבל זה יגיע בפוסט אחר (-:

רוצים לשטוף את העיניים בכל צבעי הקשת? בקרו אצל חברותיי לצוות העיצוב: ענת, רותי, הדר, קרן וטניה ו....נתנאלה שהצטרפה אלינו ועיצבה דף מקסים לאחת ויחידה, אהבה (-:

כרגיל, לחיצה על כל מוצר תוביל אתכם ישירות אליו (-:

שיהיה שבוע קל וחמים

יעל

------------------------------------------------------------------------------------------------

For as long as i can remember i have loved colors-i love to surround myself with colors, especially warms ones but yellow has never been one of my favorites-i maintain a non love-hate relationship with it...or so i thought

after looking at past layouts from the last couple of months i have realized that it's taken a big part in my designs

so it made sence why for this month's D.T project i chose yellow

-the choice then was kind of obvious to make a layout just for-a photo that i just love that was taken by Dana who is super talented photographer, who captured the perfect moment when i let loose and felt super natural

i took out all sorts of yellow goodies and started playing with the ones i thought were "ME"

and used pencillines sketch 260 as an inspiration with some alterations (-:1

i wanted to add some paper doilies so just like i did in this layout i randomly stamped with versa mark ink on a white paper all sorts of doilies and then poured clear embossing powder

thanks for stopping by and have a great and colorful week

Yael

היופי שבפשטות....

בבוקר שישי לפני שבועיים ,אחרי ארוחת בוקר לכבוד יום ההולדת של גלי, קפצתי עם רביד לבדוק את החנות שבמושב בורגתא.

בין שלל מוצרי מעצבים ופריטים וינטאג'יים מצאנו ערימה ענקית של דוייליז במחיר מציאה (5 ש"ח ליחידה על רובן).

מיד זממנו שתינו עליהן להכנת קערות קרושה מוקשחות.

בינתיים עברו שבועיים והמשימה נדחתה, בעיקר כי ממש אין לי זמן להתעסקות בהכנת הדבק, מה גם שהבנתי שהדבק, שמעורבב עם סוכר עלול למשוך נמלים וחרקים.

אתמול, גיחה קצרה לנתנאלה הניבה את הפתרון האולטימטיבי עבורי....ספריי להקשחת בדים, תחרות וכו'.

היות שאני חסרת סבלנות, הבוקר כבר ניסיתי את כוחי...הניסיון הראשון היה על קופסא של גרין גייט (עטופה בניילון) ועליה מפית די גדולה יחסית.

פעלתי לפי הוראות היצרן, השפרצתי על המפית, השארתי בשמש המושלמת ואחרי שעה וחצי בערך היתה לי קערה מוכנה-עם שוליים גליים (שדווקא אהבתי מאד)

עם הקערה בא התיאבון והמשכתי ...הפעם לקחתי שתי מפיות נוספות: האחת צפופה יותר וכבדה והשניה יותר קלילה ואת שתיהן תכננתי ל"הלביש" על קערת קרמיקה שיש לי ולשם כך ניעזרתי בכובע אמבטיה כדי להגן על הכלי

חשוב לציין שכדאי לרסס באויר הפתוח (למרות שהחומר לא רעיל)

גיליתי שמאד תלוי עובי החוט של המפית והדוגמא-על המפית הזו השפרצתי פעם אחת ולאחר כשעה סבב נוסף ולאחר שעה הקערה עומדת קשיחה.

התהליך של הקערה השלישית כבר היה מהיר יותר....היא אמנם כבדה יותר ובאמת ריססתי פעמיים אבל מיד אחרי הסבב השני ייבשתי אותה עם מייבש שיער (לפי הוראות היצרן) וזה אכן מקצר את התהליך.

אין לי מושג אם הספריי הזה הוא כמו ספרי עמילן (מעולם לא ניסיתי) אבל מה שאהבתי בו הוא שאחרי שהמפית הראשונה הוקשחה, יכולתי להשרות את המפית במים חמים ולעצבה מחדש ואז שכבת ספרי נוספת אחת כדי לחזק אותה וכך היא נראחת עכשיו

אני כבר הזמנתי לי ספריי נוסף (ליתר בטחון) -אמנם אני לא מגדת עתידות אבל את עצמי מכירה טוב ויש לי חולשה לפשטות הזו וליופי הזה...

שיהיה שבוע נפלא

יעל