50th anniversary

* for an english version please scroll down - thanks (-:

בחודש שעבר חגגנו 50 שנות נישואין (!!!) להוריי. הוריי אנשים כ"כ צנועים וכ"כ לא אוהבים שטורחים סביבם ולכן, חודשים מראש, הכריחו אותנו להבטיח שלא נערוך שום חגיגות או מסיבת הפתעה (ודווקא כ"כ חשבנו על משהו גרנדיוזי

הנישואים של הורי הם כל מה שאני רק יכולה לייחל ולאחל לעצמי ולכולם - שנים של שיתוף, שיוויוניות, השלמה, אהבה אינסופית וגידול משפחה לתפארת (אם יורשה לי) לאורך כל השנים, עם כל הטוב והרע - תמיד הם השם בשבילנו ובעיקר אחד בשביל השני

אז מה עושים? יוצאים לארוחה משפחתית במסעדה ומכינים מתנות מכל הלב

ביקשתי מאחיי, גיסותיי ומהאחיינים והאחייניות שלי לרשום מילים שמבטאות את מה שהוריי מסמלים עבורם. לקחתי אבנים וחלוקי נחל קטנים וכתבתי על 50 אבנים את הכל

זה היה מאד מרגש לראות את מה שהוריי מסמלים עבור כולנו - לפעמים יש דברים קטנים ווזכרונות שלא תמיד אומרים או חושבים עליהם ביום יום אז כולנו כתבנו על אהבה ושיתוף, על למידה וערכים אבל פתאום גם נזכרנו בטיולים שהיינו עורכים כשהיינו קטנים, שירים שאבי תמיד שר בנסיעות, אחיינים שלי רשמו על האוכל, ארוחות שישי שהן מסורת קבועה ואהובה

הכנתי גם מחברת עם כיסים תפורים ותגים שכל אחד מבני המשפחה יוכל לברך אותם ועל השער רקמתי זוג ציפורים -מאז שהייתי ילדה לא רקמתי ואני חייבת להגיד שהתאהבתי מחדש באמנות הזו

בערב יצירה אצל דפי (מומלץ מומלץ) התחלתי להכין את התגיות ומיד כשראיתי את הפאנצ' בורדר עם צורה של לייבל התאהבתי וידעתי שמזה יתחיל המוטיב של המחברת

הכנתי תגיות שעליהן כתבתי מילים שמתארות את הנישואים שלהם: שיתוף, אהבה, בית,הוקרה, חלומות, פשטות, עתיד, -תקווה,ביחד

בעיקרון לא חשבתי שאני אכין להם אלבום - כי הכנתי להם אחד ליום הנישואין ה40 שלהם - ומשום מה בעיני רוחי זכרתי אותו כמיוחד - אבל אז דפדפתי בו שוב והזדעזתי - באמת - היום כשאני מסתכלת עליו אני רואה עד כמה התחום הזה (שאז לא היה קיים בכלל) יכול לשדרג - אז עכשיו אני עובדת על אלבום חדש עם תמונות מהאלבום ההוא ועוד תמונות מעשר השנים שעברו וכל האירועים המרגשים שעברו עלינו במהלכן

כשנטאשה הגיעה לארץ לסופ"ש שנתנאלה אירגנה עברתי על הבלוג שלה ומיד התאהבתי בזר חתונה סקראפי שהיא הכינה

ישבתי עם ניירות קוסמו קריקט והכנתי פרחים, ספירלות, הוספתי רשת, ממש כמו זר אמיתי, ויצא זר חדש שגם הוא ניתן להוריי ביום הנישואין

והנה עינת אחייניתי המקסימה מדגמנת את הזר - מהממת,

my parents celebrated their 5oth wedding anniversary a month ago and it was quite an emotional time for all of us - they made us promise no surprise parties and no extravaganza to mark this but we still wanted to celebrate it for it is such a unique landmark - 50 years of love, friendship and building a family, sharing and learning what's important and being there for each other.

we took them out for lunch on a sunny saturday and had a faboulous time together.

because we promised them no fancy presents i wanted to do something that would come straight from our hearts and would commemorate the 50 years of marrige and the beautifull journey.

i asked everyone in our family to write in simple words what my parents and teir marriage reprisents to them and wrote these words on 50 little stones which were put in a box.

i made a notebook with tags and pockets which everyone could write them a blessing at the resturant.

i really wanted to make them a flower bouquet like the one i saw Natasja verbeek made - so i took my cosmo cricket papers and cut, stapeled and glued flowers, swirls and added a net from real bouquet flower i got and there you have it - a scrappy anniversary bouquet - i just love it!

happy birthday dad

** for an english version please scroll down, thanks (-:

ליום ההולדת של אבי השנה ציירתי את הציור כמתנה ואז התפניתי להכנת הכרטיס

אבי כבר שנים רוצה לטוס ולבקר בסין אבל בכל שנה יש איזו תערוכה או לחץ בעבודה שאיכשהו תמיד דחקו את הטיול הזה

השנה החלטנו אחיי ואני לעשות מעשה ולא להשאיר להם את הטיפול בטיול (מה שבטוח היה נדחה שוב) אלא להזמין עבור הוריי את הטיול בהפתעה-מה גם שהשנה הם חוגגים יום נישואים 50!!!(כן,כן-פוסט מתוכנן אוטוטו

אתמול בארוחת הערב הוא קיבל את הציור ואני לא יודעת מי יותר התרגש - אני או הוא ואז הגיע שלב הרמת הכוסית

ואני הגשתי לו את הכרטיס, עם הנחיות ברורות שלפני שהוא יכול היה לפתוח אותו עליו לנחש מה המתנה (זה הרי יותר כיף ככה, לא?) 1

על הכרטיס החתמתי חותמת רקע של חותמות דרכונים שצבעתי עם צבעי אקריל, כמו כאן (מהסדנא של חגית

החלטתי ללכת על כל המאפיינים של סין והמקומות שהם יטיילו בהם אז הוספתי שמש מלבד, פרפרים מנייר בשתי שכבות (אני כ"כ אוהבת את האפקט שהם נותנים)

צירפתי ציור סיני שציירתי כשחשבתי שזה יהיה כרטיס הברכה (ידעתי שהסדנא תשתלם בעתיד-וכיף להמיר את הציור הגדול לכרטיסים קטנים

נורא רציתי להוסיף אורז אבל התחבטתי אם להדביק ואז פשוט הכנסתי גרגירים לתוך מפל שקוף ותפרתי מסביב

מיותר לציין שאבא שלי הצליח לפצח את הרמזים ואז כבר התחילו התוכניות והמעבר על תוכנית הטיול....הדבר היחיד שהטריד את אחיין שלי היה ש"אנחנו לא נהיה פה שבועיים")-כי כל שישי זה ארוחת ערב משפחתית מלאה-מתוק אמיתי הילד הזה

בתוך הכרטיס שילבתי 2 כרטיסי קלפים על סין מחבילה של נשיונל ג'אוגרפיק-שני אתרים שהם יבקרו בהם בטוח

וכמובן שקופון ותוית של שקית תה - כי תה ואורז יש בסין....

מאחלת להם את הטיול הכי מקסים שיכול להיות - אנחנו נתגעגע,זה בטוח

we celebrated my father's birthday last night.

for his birthday i made this portrait and after this eas down from my list - i was free to make him a birthday card.

my father has dreamed on visiting china for some years now but somehow work andlack of time has allways been in the way.

well my brothers and i decieded no more - because it was my parents 50th anniversary this year (i knoe i know - a post is coming) - this is the perfect gift to them - so in 2 months time they are off for 2 whole weeks in china - yay for them.

i decieded that the card would symbolize their suprise destination so i stamped hero arts passport stamp for bachground, using acrylics, added felt sunshine, butterflies and a painting i drew (that was supposed to be the card at first)

i then added rice which i put inside a sewn self made clear bag

after he got all the clues right and was excited about the surprise the inside of the card was more clear - 2 cards of china from a stack i've had for ages (that shows you-never throw anything lol)

and a coupon for... tea - of course

hope they have the best trip ever - i know we'll miss them a lot.

recognize these eyes?

for an english version - please scroll down, thanks

זהו - אחרי כמעט חודשיים של ציור הפורטרט - סיימתי ואין מאושרת ממני

גם אחרי 10 שנות ציור עדיין יש בי התרגשות בלתי מוסברת כשאני מסיימת ציור או פסל גדול (ולאחרונה גם זה קורה בתפירה ובסקראפ אפילו

במשך כל השנים שציירתי איכשהו נרתעתי מהשמן - לא יודעת אם זה הריח של הטרפנטין או אי המיידיות של התוצאה (ואני ידועה בחוסר הסבלנות שלי וצורך מיידי לסיפוק) אבללפני שנה נכנעתי לצורך ללמוד משהו חדש ולהתנסות בסגנון שונה ומאתגר

לפני שנה התחלתי לצייר בשמן על בסיס מים (כן, כן קיים כזה שילוב בלתי אפשרי) ומאותו רגע נשביתי בקסמיו של הצבע מחדש - האפשרויות האינסופיות, האופן שאני יכולה להגיע לרמות חדשות של התמקצעות ופרטים מרגשות בכל פעם מחדש

לפני חודשיים החלטתי שבא לי נורא לנסות פורטרטים-משהו חדש בשבילי, שעד אז ציירתי בעיקר נופים, צומח וציורי ילדים. בעוד שבוע חוגג אבי יום הולדת ומכיוון שאבי הוא בעל כשרון פנומנלי לציור ושרטוט (למרות שמעולם לא למד פורמלית את זה) ותמיד ניסה להטמיע בי את האהבה לציור (עוד כילדה אני זוכרת את הנסיעות לתל אביב לקנות צבעי זכוכית, צבעי מים ונסיונות לצייר איתם -ואז ממש לא התחברתי לציור-לך תבין) והיות ומאז שאני זוכרת את עצמי הוא היה מנוי למגזין נשיונל גאוגרפיק ואני עדיין זוכרת את השער עם התמונה של הנערה האפגנית שהשאיר עליי רושם כ"כ עז - החלטתי שהפורטרט הראשון יהיה שלה ושבין כל שאר המתנות לו אני אקדיש לו את הפורטרט הראשון שלי וכך - אחרי כמעט חודשיים - הציור מוכן ומחר

ימוסגר ועד שישי בערב יהיה מוכן.

אגב, ב-2002 חזר הצלם לאפגניסטן כדי לחפש את הנערה אותה צילם ב-1985 וכאן ניתן לקרוא עליו ועל המפגש איתה ולראות תמונה עדכנית שלה

אז בינתיים הנה כל השלבים (וחסכתי קצת..) - מקווה שתהנו -אני נהניתי מכל רגע מתיש, קשה, מאתגר ומספק

זה התחיל מרישום של התמונה לפי חלוקה לאזורים

ואז מגיע שלב בחירת וערבוב הצבים ותחילת צביעת הפנים בגוונים המתאימים

i've been painting for almost 10 years now but only recently discovered the magic of painting in oil. for the most part of my painting through the years i had an itch - i wantes to start a painting and see almost immidiatlly results.
so for the past year i've been painting in oil and loving every minute of it - trying new mixtures, putting on layers and seeing a painting come to life in another form and techinque is so vigurating - and i'm so excited about discovering and learning and branching out.

so for the past 2 months i've been painting (and really taking my time with it) the picture of the aphgan girl who was on the national geograpic here.
this photo has allways mesmorised me with her eyes and look of fright...

so when i decieded to take on painting a portrait i knew this would be the first. and it was hard and frustrating at times but mostly challenging-i learned so much and it gav me a prespective and a new found way to look at people and situations that serround me.

so, without any more words i give you my first portrait-hope you enjoy.