19 ביולי 2009

Lucky me מתנת יום הולדת מוקדמת


* for an english version please scroll down - thanks

אמנם יום ההולדת שלי מגיע רק עוד חודש, אבל שתי מתנות קיבלתי כבר עכשיו

כשאליס פירסמה את סופ"ש הסדנאות, מודה - דיגדגו לי האצבעות, אבל מכיוון שזה היה בסמיכות כ"כ קרובה לסדנאות שעברתי בהולנד חשבתי שקצת מתינות לא תזיק לי

אבל - מזלי הגדול הוא שיש לי משפחה מדהימה שמפרגנת לי לאורך כל השנים ובכל הדרכים שאני בוחרת, מקצועית, אישית ואומנותית ולכן תארו את הפתעתי המוחלטת כשבשבוע שעבר קיבלתי שתי הפתעות: סדנאת ציור יפני (אני עכשיו בתקופה של השפעות אסייאתיות בציור ובפיסול - אור ועותי - כנראה בהשראתכן (-:) שתתקיים בשבוע הבא והקרם דה לה קרם - יום סדנאות לבחירתי בארוע של אליס

היום שבחרתי היה יום שבת ומאותו רגע התחיל מרתון של חיפוש צילומים, הגדלה, הקטנה, חומרים, - רק שהפעם עברתי חוויה מתקנת מהולנד (שבה יצאתי עם מזוודה שלמה של סקראפ מהארץ) ולמדתי לא לסחוב את כל הבית ולזרום עם מה שיש

קמתי מוקדם, ובהתרגשות, אני חייבת לציין והגעתי לסטודיו שבו נערכו הסדנאות - אין מה לומר, להגיע לתל אביב, ועוד לסביבות רוטשילד ולמצוא חניה - רק בשבת (תנחומיי לכל הסובלות בחמישי-שישי..) הכל מסביב היה שקט ורגוע ומאד שונה מההמולה הרגילה

התמקמנו מסביב לשולחן וקרן העבירה את הסדנא הראשונה: אלבום מעטפות שמאגד בתוכו שבוע מחיינו (אוטוטו מסיימת ויקבל פוסט מכובד - כמו שמגיע לו

את בירגיט הכרתי כבר מהסדנאות בהולנד (איתה אמנם עשינו רק סדנא אחת) אבל גם שם היא היתה מקסימה ולבבית (למרות שפרצו לה אז לרכב בדיוק בזמן הסדנא) ונתנה המון טיפים-הסדנא שלה היתה מיני אלבום

ואחרונה חביבה דונה דאוני - ה-אישה והאגדה -אמנית ויוצרת בכל רמ"ח איבריה - עם קסם אישי שפשוט כובש. אני מאד התחברתי לסגנון שלה, דווקא כי הוא כ"כ שונה ממה שעד היום עשיתי בציור וברישום-כבר חודש מסתובבת עם מחברת ומחייבת את עצמי להוריד על הכתב הכל: שירבוטי ציורים, סקיצות לפסלים עתידיים ומחשבות

זה היה יום קסום ומופלא, עמוס בחוויות ובלמידה מתמשכת, בחברה טובה עם פינוקים לאורך כל היום (תודה לימור על האייס-מציל נפשות ועל האותיות החדשות-אין עלייך

אז תודה לאליס שהביאה את חו"ל אלינו לכאן, דאגה להכל ותיקתקה ארוע שאני אישית מאד נהניתי ממנו ולקחתי ממנו המון, בכל המובנים - כל הכבוד

עכשיו העבודות פרוסות על השולחן - מחכות לסיומן אוטוטו



eventhough my birthday is august 30th - i got 2 presents early - and lucky me
my family is simply the best - they support me in every way: personally, professionaly and support me while i try all sorts of forms of art.
i wanted to go to these workshops but being so close to the workshops i did back in march in holland i thought i'll wait 'till next time - but my family knows me so well and made me a surprise-what, you might ask?
so...i got as a present :a japanese painting workshop which will be next week, and the cherry was a day of workshops with birgit koopsen and donna downey (who both came for a whole weekend of workshops to israel)

what can i say - it was a saturday filled with excitment new techniques, materials and expanding my horizons to new ideas and opportunities

i still didn't finish all the mini albums from the workshops with keren and birgit and hope in a few days i will be able to post with the photos and give them their proper stage and hope tomorrow i'll post donna's workshop - swatces which was so inspiring

6 ביולי 2009

i can sew...עבודות תפירה ראשונות

* for an english version-please scroll down. thanks
אם להיות כנה חלוטין, מעולם לא תפרתי, אפילו לא ניסיתי (ובפעם היחידה שניסיתי אצל נוית - נבהלתי והרמתי ידיים

אבל...התחלתי לראות את כל העבודות שאפשר לעשות בתפירה והידיים התחילו עם הדגדוגים המוכרים לי כ"כ - אלו שבכל פעם כשאני מגלה איזשהו תחום חדש שמעניין וקוסם לי - גורמים לי להישאב לתוכו במלוא המרץ

כך זה התחיל אצלי עם הציור ואז התווסף הפיסול, והתווספו המיניאטורות - ולפני חצי שנה הסקראפ, במלוא הודו.

אז אחרי התנסות ראשונית לא מלבבת במיוחד עם התפירה, הודעתי קבל עם וחברות שתופרות שאני אקנה בדים והן תתפורנה לי
אבל - שישי אחד בנחלה עם נוית וכניסה בלתי נמנעת לחנות של מכונות תפירה הובילה למעשה אימפולסיבי אבל כיפי בהחלט: קניתי מכונת תפירה
אז אמנם קיבלתי הדרכה די מהירה (טוב באנו לחנות ממש לפני סגירה) אבל ידעתי שיהיה בסדר: בשבת נפגשנו אצל נוית והיא הדריכה אותי בצורה הכי טובה שיכולתי לבקש

אמנם חבלי הלידה היו קשים אבל זהו - אני כבר אחרי עבודות ראשונות, בוסריות, אני מודה, אבל היי - אני תופרת

מכיוון שזו תקופה של נסיעות, החלטתי לפנק את אחייני, לקראת נסיעה לחו"ל, בנרתיקים לאייפוד ולפלייסטיישן הנייד

את הנרתיק לפלייסטיישן הנייד לעידו הכנתי לפי מידות והדרכה של נוית (תודה , תודה תודה) והוא כבר התלהב, מלמל שזה מגניב לאללה אבל את הבא ביקש כבר עם סקוצ' (אישור שאהב COOL

לאחייניות שלי ,עינת וענבר, רציתי להכין נרתיקים לאייפוד, אז לקחתי את הבדים שעינת בחרה בשבוע שעבר בנחלה ותפרתי לפי הדרכה שנוית מצאה - הראשון הלך די בסדר ולמרות שתכננתי להוסיף עוד אפליקציה או פרח, החלטתי שזה יהיה עמוס מדי ולכן נתפר כמו שהוא

והנה הדוגמנית הפרטית בהתלהבות הראשונית

לענבר העניין הסתבך קצת: תפרתי הכל אבל בשלב האחרון לא הייתי מרוצה אז תפרתי מסביב בד נוסף (עוד לא יודעת לעשות פס אלכסון) ולכן אחרי שתפרתי פשוט גזרתי עם מספרי זיגזג - אילתור אבל עשה את העבודה

וענבר - שלא מוותרת על אפשרות צילום

אני מאד מרוצה - מעצם ההרגשה של משהו חדש ומרגש וגם כי הם היו כ"כ מרוצים, שווה כל רגע

עכשיו נותר לי רק לסיים את עטיפות הדרכונים לאחי וגיסתי ולהתחיל להתארגן לקראת הנסיעה של אחי השני (מזל שיש עוד חודש

אז נוית - תודה על הליווי ההדוק בצליחת התפירה הראשונה שלי - ועל התמיכה


to be honest - i have never tried to sew - something about it allways scared me...
but after seeing the endless possibilities - i wanted to try this out

2 weeks ago i was with Navit, my so accomplished friend in Tel Aviv and after buying beautiful fabrics we entered a sewing machine store and i bought me one - a basic but very friendly.
the first times were wierd but after a whole saturday with Navit - i was sewing - YAY

i decieded to pamper my nephew and nieces who are going on a holiday in 2 days and made them an ipod bag with a hole for phones and was very pleased - so were day.
my nieces just loved it and right away posed and enjoyed their new gift (and i could'nt be happier, and proud of myself...)

for my nephew i made a little case for is psp - a perfect fit and to sum it up - as he said: cool.

now, i can't wait to make other projects and to get better at this new and exciting craft.

3 ביולי 2009

an enchanted night זה לילה שרבי...

*for an english version - please scroll down, thanks.
חזרתי אתמול, טוב, למעשה היום לפנות בוקר, מערב ארוך ומדהים בתל אביב-אבל תל אביב בצורה שונה ומקסימה - סיור בעקבות משוררות
הסיור התחיל ב22:00 בלילה כשבחוץ עדיין חם אבל לאורך השדרות היתה בריזה נעימה - ונמשך למעלה מ-3 שעות, שחלפו כ"כ מהר - לא האמנו שהקסם הזה כבר הגיע לסוף
כבר שנים אני שומעת סיפורים על עופר, בן דודה של גיסתי, גילה, ועל הסיורים העשירים והמעשירים שלו ובגלל זה שמחתי
שהוזמנתי להצטרף לקבוצה שבה גם משתתפים גיסתי ואחי, שיצאו לסיור בתל אביב בעקבות 4 משוררות שהטביעו את חותמן בשירה העברית: רחל, לאה גולדברג, יונה וולך ותרצה אתר
את הסיור הדריך עופר רגב ,איש מקסים ובעל ידע נרחב שבמשך למעלה מ-3 שעות לקח אותנו בעקבות אותן משוררות, שזר
את השירים שלהן וסיפר את סיפורן ופרטים שלא תמיד ידועים - כל אותם סיפורים קטנים ופרטים על ההשראות שלהן ועל
התקופה, ששופכים אור על היצירות עצמן
עברנו ברחובות ת"א ושמענו את הסיפורים הלא ידועים בד"כ על חייהן של אותן נשים: על חייה של תרצה אתר ואיך החיים בצילו של אביה (נתן אלתרמן) השפיעו על יצירתה ובחירותיה בחיים ובאמנות. על לאה גולדברג, אישה שמעולם לא התחתנה ולא ממש חוותה אהבת אמת (לפי יומניה) אבל כתבה את השירים הכי רומנטיים ומרגשים ("סליחות" )- ולמרות של היו לה ילדים משלה - חיברה את ספרי הילדים ושירי הילדים שהפכו מאז לקלאסיקות: "דירה להשכיר" , "ידידי מרחוב ארנון", "מה עושות האיילות" ועוד אינספור יצירות
אז מה היה לנו שם? בילוי לילי שונה מהרגיל
גילינו שיש באמת בית כחול ברחוב ארנון/פינת עם ישראל חי, בדיוק כמו שכתוב בספר


ועל הדרך יכולנו גם ליהנות מבניינים עם ארכיטקטורה מדהימה, שביום-יום לא תמיד שמים אליהם לב

זו היתה חוויה מדהימה שאני שמחה שהייתי שותפה לה - וממליצה עליה בחום
אז גם מכאן שולחת תודה לעופר על ערב מרתק ומעניין וחיבוק ונשיקה והמון תודה לגילה, שמכירה אותי כ"כ טוב שידעה שאני אהנה מהחוויה
i just got back from an enchanted evening in Tel Aviv
i took a tour with a group of almost 20 couples and a guide in Tel Aviv - following the stories and lives of 4 fasinating israeli poets, ladies who left a huge legacy with thier poems and books.
we went through the streets, starting at 22:00 and through to 01:00 were mezmorized with hidden corners (which we never look for or know of) and heard about their inspiration and lives, stories not often known, that can make a difference in understanding the real meaning of the poem.
i loved it and could'nt believe when it was over.