קשה לדעת מאיפה אפילו להתחיל...את ההכנות המטורפות ליריד כבר ראו רבים בפייסבוק....לפעמים היתה לי הרגשה שאני מגזימה עם העדכונים אבל התהליכים וההכנות לאורך כל הדרך היו פשוט מרגשות כ"כ, אפילו יותר מאי פעם.
את ליין הקאפקייקס שהשקתי לפני שנה וחצי אני מאד אוהבת וכמו שכבר שיתפתי בפוסט הקודם אני מאד מאמינה שחידוש ורענון הוא הכרחי, גם לנפש שלי וגם לקהל הרחב.
עם המון חששות נתתי דרור לדמיון, לידיים וזרמתי עם כל מה שאני אוהבת: ליין הגרינגייט, הקאפקייקס של דמויות החבובות, הלו קיטי והקווילטים ורקמות הצלבים.
לאורך כל ההכנות בכל פעם שנתנאלה ואני דיברנו והיא התעניינה בכמויות שאני מכינה סיפרתי לה על היעד שלי (שלשמחתי מיריד ליריד עולה) אבל בחלומותיי הורודים לא דמיינתי כמה תהיה להם הצלחה.
תמיד יש חשש, אני לא אכחיש - בדיוק כמו ביריד הראשון אליו הגעתי עם כמות קטנה יחסית כי קשהלדעת אם מה שאני מכינה מתור האהבה שלי יתקבל אכן כך...לשמחתי התבדיתי וכבר אז התחלתי להבין שיש למה שאני אוהבת קהל שאוהב, ובעיקר מעריך עבודת יד.
הפעם לא היתה שונה. איכשהו אני מעדיפה להגיע עם ציפיות נמוכות-תמיד נראה לי שכך, על כל צרה שלא נדע, האכזבה תהיה קלה יותר. השעה הראשונה היתה חלשה וחששות התגנבו להן אבל אז התחילו להגיע נשים שהחמיאו, קנו, פירגנו מכל הלב, וחיממו את הלב עד כדי כך שאני חושבת שהחיוך היה כבר מקובע לי על הפנים.
מרוב התרגשות לפני ובמהלך היריד לא הוצאתי את המצלמה אפילו פעם אחת (משהו שמאז שאני מצלמת לא קרה לי מעולם) - כנראה שהידיעה שדנה ישראלי המקסימה והכ"כ מקצוענית ופרפקציוניסטית מגיעה לצלם את הדוכנים השביתה אותי, וטוב שכך כי דרך העיניים שלה זכיתי לראות את הדוכן שלי באופן שונה ומרגש מאד (שלא לדבר על כך שבזכות האלבום של כל היריד יכולתי לראות מה הפסדתי היות והייתי בפנים ולרגע אחד כמעט לא יצאתי החוצה 555)
כך נראה הדוכן, עמוס בשלל מתוקים עליהם עמלתי כ"כ באהבה גדולה
צלוחיות וקעריות תחרה בצבעי פסטל
את ליין הקאפקייקס שהשקתי לפני שנה וחצי אני מאד אוהבת וכמו שכבר שיתפתי בפוסט הקודם אני מאד מאמינה שחידוש ורענון הוא הכרחי, גם לנפש שלי וגם לקהל הרחב.
עם המון חששות נתתי דרור לדמיון, לידיים וזרמתי עם כל מה שאני אוהבת: ליין הגרינגייט, הקאפקייקס של דמויות החבובות, הלו קיטי והקווילטים ורקמות הצלבים.
לאורך כל ההכנות בכל פעם שנתנאלה ואני דיברנו והיא התעניינה בכמויות שאני מכינה סיפרתי לה על היעד שלי (שלשמחתי מיריד ליריד עולה) אבל בחלומותיי הורודים לא דמיינתי כמה תהיה להם הצלחה.
תמיד יש חשש, אני לא אכחיש - בדיוק כמו ביריד הראשון אליו הגעתי עם כמות קטנה יחסית כי קשהלדעת אם מה שאני מכינה מתור האהבה שלי יתקבל אכן כך...לשמחתי התבדיתי וכבר אז התחלתי להבין שיש למה שאני אוהבת קהל שאוהב, ובעיקר מעריך עבודת יד.
הפעם לא היתה שונה. איכשהו אני מעדיפה להגיע עם ציפיות נמוכות-תמיד נראה לי שכך, על כל צרה שלא נדע, האכזבה תהיה קלה יותר. השעה הראשונה היתה חלשה וחששות התגנבו להן אבל אז התחילו להגיע נשים שהחמיאו, קנו, פירגנו מכל הלב, וחיממו את הלב עד כדי כך שאני חושבת שהחיוך היה כבר מקובע לי על הפנים.
מרוב התרגשות לפני ובמהלך היריד לא הוצאתי את המצלמה אפילו פעם אחת (משהו שמאז שאני מצלמת לא קרה לי מעולם) - כנראה שהידיעה שדנה ישראלי המקסימה והכ"כ מקצוענית ופרפקציוניסטית מגיעה לצלם את הדוכנים השביתה אותי, וטוב שכך כי דרך העיניים שלה זכיתי לראות את הדוכן שלי באופן שונה ומרגש מאד (שלא לדבר על כך שבזכות האלבום של כל היריד יכולתי לראות מה הפסדתי היות והייתי בפנים ולרגע אחד כמעט לא יצאתי החוצה 555)
כך נראה הדוכן, עמוס בשלל מתוקים עליהם עמלתי כ"כ באהבה גדולה
היו כמובן מקרונים שלשמחתי נחטפו-יש משהו בצבעוניות שלהם שמשמח אותי ומסתבר שלא רק אותי (-:
וכחלק מהשגעון שלי לשחק בחימר וברעיונות עד הרגע האחרון הכנתי ממש בתחילת השבוע טראפלס מקרמיקה, בהנחה שיהיו על השולחן לקישוט וכרעיון חדש נסיוני שנחטף ומבטיחה לכל מי שראתה בפייסבוק אותם וכבר אזלו כשהגיעה שבשבוע הבא כבר אעלה לחנות באטסי ובמרמלדה (שסוף סוף מתפנה ואעמיס אותן בכל טוב)
אז הייתי איומה ולא צילמתי במהלך היריד, ואפילו חלק מהקאפקייקס שיצאו באותו יום לא זכו לבוק שוויצי אבל אודות לאייפון צילמתי חלק מהדברים שנמכרו כי התלהבתי, באמת ובתמים, מהשילובים שבחרו הנשים, מהצבעוניות שהן יצרו וממש הרגשתי גאה ומרוגשת לדעת שמעריכים את העבודה ולדעת שהם עוברים לבתים חמים ואוהבים.
צלוחיות וקעריות תחרה בצבעי פסטל
לטלי פלד, שבמהלך היריד פינקה, איפרה והתייחסה לכל אחת כמו אל מלכה (וכך גם כולן נראו והרגישו אני מאמינה) הכנתי מראש קאפקייק אישי ומיוחד - מעבר לפירגון התמידי שלה, זכיתי הפעם גם במגע הקסם שלה, אופרתי ויצאתי עם מוצרים שהוכיחו את עצמם (לא פלא שצללית המיליונר נחטפה - היא פשוט מהממת!!!)
ולרוני ׁ(שינזי) המקסימה שבכל מכירה ויריד מחייכת ומפרגנת וחגגה השבוע יומולדת הכנתי קאפקייק צבעוני
אז תודה גדולה מקרב לב לכל מי שהגיעה, ניגשה (כ"כ כיף להכיר נשים מהמרחב הוירטואלי), החמיאה, קנתה -חיממתן את ליבי וריגשתן אותי (כן, אני חוזרת על עצמי אבל באמת באמת שריחפתי על ענן במשך יומיים).
תודה לחברות שלי שבאו, תמכו ומספיק היה לראות את הפנים המחייכות שלהן כדי לתת עוד קצת אנרגיה אחרי שעות של עמידה (לא מתלוננת..
תודה לחברות שלי שבאו, תמכו ומספיק היה לראות את הפנים המחייכות שלהן כדי לתת עוד קצת אנרגיה אחרי שעות של עמידה (לא מתלוננת..
תודה לכל המציגות המקסימות שעשו את היריד לכ"כ כיפי (ורק מתבאסת מזה שלא הספקתי להסתובב יותר ולבלות איתכן
תודה למשפחה המקסימה והמפרגנת שלי, שבתוך כל עומס העבודה והלחץ (וייסורי המצפון שלי על ההיעדרות מהעבודה) תמכו ופירגנו ובאו לבקר - אוהבת ומודה בכל יום על שזכיתי בכם בחיי!!!!!!
ואי אפשר בלי תודה אחת ענקית לנתנאלה שכבר נכתב עליה הכול, וגם פה אני חוזרת שוב ושוב אבל חלק גדול מההצלחה שלי הוא בזכותה, שיודעת לדחוף (במיוחד לי שלפעמים צריכה את הדחיפה הזו שמגיעה ממקום של טוב ושל אמונה בי), שמרימה אירועים ומביאה נשים יוצרות מתוך אמונה בכל אחת ואחת, תוך חשיבה על קהל הלקוחות שיבואו לבקר ובעיקר שמשקיעה את כל כולה בכל פרט ופרט -יקירתי-תודה מכל הלב (עם לחלוחית בעיניים (-:
באותה נשימה תודה לאיש שאיתה-אבירמי האחד והיחיד שנמצא שם תמיד, לכל פרט, עזרה בהכל (שיחקת אותה יותר מאי פעם ורק לכבודך...אדום עולה!!! (-:)
זה הקאפקייק שהכנתי לאחת והיחידה
שיהיה שבוע שקט, חמים וכיפי ולסיום התמונה של דנה של המסגרות האלו שבבוקר היריד יצאו מהתנור הלוהט התקבלו אף הן באהבה גדולה ומחר כבר נכנסות לתנור חדשות