6 בספט׳ 2014

a piece of history

*** for an english version-please scroll down, thanks

אלו היו כמעט שלושה חודשים מתישים...פיזית אבל בעיקר נפשית.
מלחמה, אזעקות וכ"כ הרבה כאב שכולנו חווינו כחברה, כעם' הצטרפו לתקופה קשה בפרטי...ניתוח אחד שהיה אמור לעבור אבא הפך לחודשיים של אישפוז ו-10 ניתוחים ורק עכשיו כשהוא בשיקום אני מצליחה קצת לחזור לעצמי, להתפנות אל הדברים שגורמים לי לרצות ליצור, להתפנות נפשית ורגשית אליהם.

זו קודם כל הזדמנות לומר תודה! תודה לחברות יקרות שהיו שם (גם כשלא ממש היו לי רצון או חשק לדבר), ללקוחות מדהימות ולחברי פייסבוק שלא ממש הכירו או פגשו בי מעולם אבל הרגישו צורך כן ואמיתי במיילים ובפייס להתעניין בשלומנו, במילה אחת- כבשתם אותי והרחבתם את ליבי לאין ערוך.זה כ"כ לא מובן מאליו, הדאגה, המחשבה והרצון לעזור ולו במעט....אני מוקירה את זה ברמות שקשה להסביר אפילו.

לאט לאט מקווה גם לחזור לשגרת הבלוג שכ"כ חסרה לי....יש כ"כ הרבה מה לשתף מיצירות שהספקתי להכין מהחודשים הקודמים, טיולים.. נחזיק אצבעות שהכל יהיה רגוע וחיובי ואז גם אני כזו (-:

-------------------------------------------------------------------------

המוזה חוזרת אט אט ואני מנצלת רגעים חטופים לשדרוגים קטנים בבית ולסקראפ אבל היום בבוקר בער לי ממש לשדרג מסגרת עומק.
לפני שנה בזמן שעשיתי סדר בתמונות מצאתי תמונה של סבא וסבתא שלי ואין לי מושג איך זה קרה אבל עיצבתי את המסגרת בלי לקרוא את אחורי התמונה.

ככה היא נראתה כשהתחלתי לעבוד עליה בשנה שעברה:
מפה ישנה מאטלס קטן, רצועות פילם ישנות, מפתחות של טים הולץ עם מילים חרוטות..


היום כשהבטתי בתמונה היה לי חסר קצת צבע אז הוצאתי את ליין דפי מפות הוינטאג' של נתנאלה, מדבקות שונות שלי (חלקן חדשות שממש יעלו בקרוב וזו היתה סיבה טובה לנסות אותן)

אז מקריאה של תיאור התמונה מאחור גיליתי שהשנה היתה 1951, וסבא וסבתא שלי צולמו עם חברים שלהם מרומניה שעלו יחד איתם לארץ במפגש בתל אביב של "חובבי ציון" .
זה משהו שלא ידעתי על סבא שלי וזה היה מעניין פתאום לדבר עם אבא על זה, לנסות לשחזר פיסת היסטוריה משפחתית קטנה (ולראות את אבא בבית בסופ"ש מתרגש מהתמונה שנשכחה היה הכי מרגש)



 על סרט צילום אחד הדבקתי מדבקות אותיות שלי עם השנה בה נלקחה התמונה


מגליון המדבקות שלי הדבקתי על מלבן את הארוע וצירפתי מפתח עם הכיתוב LIFE ומאחור גם מדבקת פרחים חדשה וגם פס תחרה מגליון חדש שייצא בקרוב


   

 

קצר וקולע וכ"כ שימח אותי פתאום ליצור ועוד יותר להוסיף את כל ציוני ההיסטוריה.

מקווה שהפוסט הבא יהיה ממש בקרוב, לא תיארתי עד כמה חסר היה לי הבלוג.

שיהיה שבוע טוב ומוצלח
יעל 

12 תגובות:

  1. הצבעוניות מקסימה! אני תמיד חושבת, עם כל אהבתי לווינטג', שלא הכל חייב להיות חום בצורה אוטומטית של- מה שישן=עיצוב חומי :-) גם הסיפור יפה, והשיחה עם אבא שלך. נתת לו את התמונה? ;-)

    השבמחק
    תשובות
    1. זה מה שגיליתי הפעם..והיה כיף.
      תודה וכן, התמונה אצלם בבית כבר

      מחק
  2. גם לנו!!!!!
    גם לנו היה חסר הבלוג! לפחות לי.... אבל אני בטוחה שלכולם.
    שמחה שאבא שלך מחלים וכבר בבית. זה הכי חשוב.
    מחכה בקוצר רוח לראות (ולמשש) את המדבקות החדשות שלך!!
    המסגרת נהדרת,
    והכי כיף שחזרת!!!!
    אוהבת מאד את הבלוג שלך!

    השבמחק
  3. מקסים ומרגש כל כך.

    השבמחק
  4. יעל,
    התמונה שיצרת מדהימה ומרגשת.
    החלמה מהירה ורפואה שלמה לאבא,
    תמשיכי לשתף ביצירות המקסימות שלך :)

    השבמחק
  5. כמה טוב לראות שאת חוזרת לעצמך. דאגתי בדאגה אחרי העדכונים שלך ונפלא שאביך חוזר אף הוא לעצמו- רק בריאות והמסגרת נפלאה בעיניי

    השבמחק
  6. טוב לראות שאת חוזרת לשיגרה
    הרבה בריאות לאביך
    ובהזדמנות זו מזל טוב ליום הולדתך שפיספסתי בפייסבוק
    בריאות , אושר והצלחה .
    נוגרי

    השבמחק
  7. מקסים ומעורר השראה כתמיד.
    אני אחרי 8 ימי אשפוז "בלבד" עם אמא והמשך שיקום בבית אז חודשיים נשמע לי כנצח... הרבה הרבה בריאות לאבא ושתהיה שנה טובה!! אך בעיקר בריאה.
    יפעת

    השבמחק
  8. טוב לראות שוב תוצרים שלך ושאת חוזרת לשגרה.. רק בריאות לכל המשפחה!!

    השבמחק
  9. שמחה שחזרת לשיגרה! מקווה שהמצב של אבא שלך ימשיך להישתפר. התמונה יצאה מקסימה ומאד מרגשת!!

    השבמחק

thanks for taking the time to comment
have a great day
yael